ריבוי המשמעויות המובלעות בטקסט מבטיח את הפופולריות של הטקסט, משום שהדבר מאפשר לקבוצות חברתיות שונות להעניק לו משמעויות חדשות על-פי דרכן.
חוקר התקשורת ג'ון פיסק (Fiske) מפתח תפיסה פוליסמית של תוכני התקשורת ומציב אותה כנגד הגישה ההגמונית.
בעוד הגישה ההגמונית טוענת להבניה חד-צדדית של המשמעות בהתאם לאינטרסים של האידאולוגיה השלטת.
פיסק מעביר בגישתו הפוליסמית את הדיון אל אחריותו של הנמען כמפענח המסרים המוצפנים בטקסט.
טענתו העיקרית: כשם שהטקסט הטלוויזיוני הוא פוליסמי, רב-משמעי, כך קהל הצופים הוא פלורליסטי ומורכב ממגוון קבוצות ותת-תרבויות בעלות מטענים ערכיים מגוונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה